בכל אדם טמונה היכולת להשתנות, להתפתח ולמצות את הפוטנציאל הטמון בחובו. לפעמים נפגעת היכולת הזאת מסיבות שונות, ואז יש צורך בבקשת עזרה.

כל מפגש טיפולי הוא אחר במהות ומתואם עם הצרכים של המטופל.

המפגש מתאפשר כאשר נוצר מרחב מקודש בין המטפל למטופל. מרחב בטוח, שיוצר תנאי מעבדה לחקירה אישית.

ישנם כלים רבים בהם אני משתמשת במפגש.

לאחר שיחה פנים אל פנים, ישכב המטופל על מיטת-טיפולים, ואני אתחיל באיזון אנרגטי.

באמצעות קערות טיבטיות, וכלי נגינה נוספים, הילינג, נשימות והנחייה מילולית – כל זאת כדי להשקיט, להרגיע וליצור את התנאים המתאימים ליצירת "מסע", שעיקרו התבוננות פנימה אל תוך ה"גיאוגרפיה" האישית של המטופל, כדי לעזור לו למצוא את התשובות בתוכו.

רק האדם יכול להיות המורה והמרפא של עצמו, ובתוכו טמון הידע כיצד להביא ריפוי. על המטפל לעזור ולחשוף את הידע הזה עבור המטופל.

בטיפול יעלו זכרונות מודחקים, חיים מֵֵעבר אחר, החיים שבין הגלגולים, כמו-גם תובנות חדשות לגבי המניעים הפועלים מאחורי הקלעים של המודע.

המפגשים מביאים הקלה, נחמה ומשמעות – תלוי בנסיבות.

"כשהייתי שוכבת בלילות על דרגשי, בין נשים ונערות נוחרות קלות, חולמות בקול, בוכות בלחש ומתהפכות על משכבן, שבשעות היום היו אומרות:' אנחנו לא רוצות לחשוב, אנחנו לא רוצות לחוש, אנחנו נצא מדעתנו.' לפעמים רוך אינסופי היה ממלא אותי, והייתי שוכבת ערה שעות ארוכות, נותנת לכל המאורעות והרשמים הרבים מדי, של יום ארוך מדי, לעבור לנגד עיניי והייתי מתפללת: 'מי ייתן ואהיה הלב החושב של המחנה.' "

(מתוך: "השמיים שבתוכי", אתי הילסום, על חייה במחנה ריכוז. ההדגשה שלי).

העולם האנושי מורכב משלושה מימדים: פיזי, נפשי ורוחי.

אתגרים וקשיים במימד הפיזי מופנים אל הרופא, או המטפל האלטרנטיבי  –  דיקור, רפלקסולוגיה, אוסטאופתיה וכולי.

אתגרים במימד הנפשי מופנים בדרך-כלל אל הפסיכולוג.

אתגרים במימד הרוחי יכולים להיות מופנים אל המלווה הרוחני.

ליווי רוחני מיועד לאנשים, המחפשים להתחבר אל המשאב הרוחני שבתוכם.

על המְלווה ללמוד לזהות את הפוטנציאל הזה אצל המֻלווה, ולעזור לו להפוך זאת ככלי לתובנות, להשלמה, לריפוי, תלוי בנסיבות. 

כל רגע בחיים עשוי להוות צומת, המעורר שאלות קיומיות אצל האדם. תפקיד המלווה להדהד את השאלות שעולות, ולאפשר לפונה לקבל את התשובות מתוכו.

הליווי מציע הקשבה פעילה ואמפאתית, יצירת תהליכי סליחה והשלמה, יצירת קשר עם המשפחה ועוד.

בארץ הליווי ניתן בדרך-כלל לאנשים בתחנתם האחרונה, אבל הוא יכול לתת מענה לכל תחנה אחרת במחזור החיים: הכנה ללידה, ליווי בן ובת-המצווה, נישואים, פרישה, מחלה, פרידה, ועוד.

יעוץ ביוגרפי הינו עבודה פרטנית, אחד לאחד, הנשענת על הידע הביוגרפי, שנבע מתוך האנתרופוסופיה (מייסודו של רודולף שטיינר).

ההבנה האנתרופוסופית נותנת לנו מפה על חיי האדם מלידה ועד מוות.

לכל שביעון (שבע שנים) ישנה משמעות אחרת, למשל השביעון הראשון עניינו ביצירת ביטחון פיזי במרחב ובאמון בעולם; השביעון השני עניינו ביצירת ביטחון בזמן, בהכרה בסמכות, יצירת דפוסי הישרדות;  השביעון השלישי עניינו בפיתוח רגשות, בלמידה מופשטת וכולי.

בסדרה של מפגשים מתבונן היועץ על הביוגרפיה של המתייעץ, ועוזר לו להבין מוטיבים מרכזיים בחייו. כגון: אירועי הכרת ה"אני", לידת המודעות, הגירוש מגן-העדן, שאלת הקיום הבסיסית, שאלת אסטרטגיית ההישרדות, ועוד. 

כל אדם עובר מסע חניכה אישי, שאינו מקרי, ומתואם עבורו בהתאם לחוקי הרוח. הוא נתקל לאורך חייו בדפוסים, מניעים ומניעות, חוויות הקשורות להוריו , לאנשים שהוא פוגש בחייו, לחיברות ולסוציאליזציה, ללידת  ה"אני", ליוזמות, לכוחות קארמתיים המשפיעים עליו, ועוד.

תהליך התבוננות על הכוחות הללו פותח הבנות חדשות, ומאפשר מציאת נתיב, המתואם עם האותנטיות של האדם.

לאורך חיינו ישנם מצבי סף. מצבי סף מוגדרים כמציאות שבה נאבקים שני כוחות מנוגדים, הכוח שבא מן העבר, והכוח החדש, שבא מן העתיד.

משחר התרבות האנושית יצרו אנשים טקסים, כדי שימתנו את מצבי הסף הללו, המלאים בחששות, פחדים, תהיות, לצד תקווה, כוחות מחודשים והשראה.

לדוגמא, טקס בן-בת המצווה מציין את סוף עידן הילדות ותחילת עידן ההתבגרות, טקס נישואים מציין את סוף עידן הרווקות ותחילת עידן ההתחייבות הזוגית.

כל טקס מורכב משלושה שלבים: לפני; הטקס עצמו;  ואחרי. כשהטקס מעוצב כדי שיחולל מטמורפוזה אצל הבאים בשעריו.

עיצוב הטקסים הללו מתוך הקשבה ועבודה משותפת עם בני-הזוג, ההורים וכולי יכול לתת מענה מדויק, היוצר תשתית מכילה ותומכת לקראת החיים החדשים המבקשים להיוולד.